סקר הערכת הכשרות: הבטחת למידה אפקטיבית בארגון

מהו סקר הערכת הכשרות?

סקר הערכת הכשרות מהווה מרכיב חיוני בכל תהליך הדרכה ולמידה בארגונים ובמוסדות חינוך.

סקר הערכת הכשרות מאפשר הבנה מעמיקה של מידת האפקטיביות של התכנים והשיטות, ומייצר
בסיס לקבלת החלטות על שיפורים עתידיים.

באמצעות סוגי הסקרים השונים (שביעות רצון, למידת ידע, יישום בשטח ותוצאות עסקיות), ומחזורי משוב תקופתיים,
ניתן ליצור תהליך של שיפור מתמיד שמסייע לארגון לצמוח ולהשיג את יעדיו.

הערכה נכונה ומתוכננת היטב תורמת לקשר בריא בין העובדים/המשתתפים לבין הארגון, מעלה את אמון הצדדים בתהליך הלמידה,
ותומכת בבניית מערך הדרכה איכותי ומותאם לצרכים המשתנים של השוק והארגון.

מדוע חשוב לערוך סקר הערכת הכשרות?

שיפור מתמיד של התוכן והשיטות

באמצעות משוב ישיר מהמשתתפים, ניתן לזהות נושאים פחות מובנים, תכנים עודפים או חוסרים בחומר הנלמד,
ולהתאים את ההכשרה לצרכים האמיתיים בשטח.

חיסכון במשאבים

תוכניות הדרכה יכולות להיות יקרות (זמן, תקציב, משאבים אנושיים). סקר הערכה יעיל מאפשר למקד את ההשקעה
רק בתכנים ובשיטות הדרכה שמייצרים ערך אמיתי, וכך למנוע בזבוז.

העלאת מוטיבציה ומעורבות

כשמשתתפים רואים שהארגון מעוניין לקבל את דעתם ומשפר בהתאם, הם מרגישים מעורבות ואחריות גדולה יותר
על הלמידה והיישום בעבודה.

מדידת ROI (החזר על ההשקעה)

סקר הערכת הכשרות מסייע להעריך את יעילות ההכשרה מול העלויות שהושקעו בה.

נתונים מספריים ואיכותיים מאפשרים לזהות באיזו מידה ההכשרה תרמה לביצועים עסקיים ושורת הרווח.

סוגי סקרי הערכת הכשרות

קיימים מספר מודלים להערכת הכשרות. אחד המודלים המוכרים הוא מודל קירקפטריק (Kirkpatrick),
המחלק את ההערכה לארבע רמות, אך גם בלי להשתמש בהכרח במודל הזה, ניתן לחלק את הסקרים לכמה סוגים נפוצים:

סקר שביעות רצון (Reaction)

– סקר זה מתמקד בעיקר בשאלה כיצד המשתתפים תופסים את ההכשרה?.
– כולל מדדים של רמת שביעות רצון כללית, איכות המדריך, התאמת החומר לציפיות, החוויה הלימודית וכדומה.
– שאלות נפוצות: עד כמה אתה מרגיש שסדנה זו הייתה מועילה?, האם התוכן הועבר באופן ברור ומעניין? וכד'.

סקר למידת הידע (Learning)

– מתייחס לשאלה מה המשתתפים למדו בפועל?
– כולל לרוב מבחנים, שאלונים לבחינת הידע או מיומנויות שנרכשו.
– מסייע לקבוע האם התכנים שנלמדו אכן הובנו כהלכה והאם יש פערים בשיטות ההוראה או בחומר הנלמד.

סקר יישום בשטח (Behavior / Transfer)

– מטרתו לבדוק כיצד המשתתפים מיישמים את הידע והמיומנויות בעבודתם היומיומית?
– נעשה פרק זמן לאחר ההכשרה (למשל חודש או רבעון אחרי).
– מזהה אם חלו שינויים בהתנהגות, בביצועים או בשיטות העבודה.

סקר תוצאות והשפעה עסקית (Results)

– בוחן עד כמה ההכשרה תרמה לשיפור ביצועי הארגון או היחידה העסקית?
– מודד מדדי תוצאה כמו עלייה במכירות, ירידה בתקלות, הגדלת שביעות רצון לקוחות, שיפור בתפוקה וכד'.
– לרוב משלב נתונים כמותיים (אחוזי צמיחה, עלויות) לצד נתונים איכותיים.

מי זקוק לסקר הערכת הכשרות?

ארגונים וחברות גדולות

– מחלקות משאבי אנוש, פיתוח ארגוני והדרכה צריכות לייצר תמונת מצב ברורה על יעילות ההכשרות.
– ארגונים גדולים מסתמכים על קורסים והכשרות באופן תדיר, ועליהם למדוד השפעה רחבת היקף.

עסקים קטנים ובינוניים

– גם בעסקים בהיקף קטן, ההשקעה בהכשרה משמעותית.
– בעלי העסק והמנהלים רוצים להבין אם ההשקעה בקורסים ובהדרכות באמת מייצרת ערך לעסק.

מוסדות חינוך והכשרה מקצועית

– מכללות, אוניברסיטאות ומכוני הדרכה משתמשים בסקרי הערכה כדי לשפר את תכניות הלימוד ולשמור על רמה אקדמית ואיכותית גבוהה.
– סקרי משוב סטודנטים / משתלמים הם כלי בסיסי לקבלת אינדיקציה על אפקטיביות ההוראה.

ארגוני מגזר ציבורי ועמותות

– עובדי ציבור או מתנדבים שעוברים הכשרה מקצועית צריכים להעריך האם ההדרכה עונה לצרכים של האוכלוסייה שהם משרתים.
– סקרים אלו תורמים לשיפור השירות וההתנהלות הציבורית/חברתית.

דוגמאות לשאלות נפוצות בסקר הערכת הכשרות

שאלות סגורות (שאלות מדורגות):

עד כמה אתה שבע רצון מהארגון והבהירות של ההכשרה? (בסולם 1–5)

עד כמה התוכן ענה על הציפיות שלך? (בסולם 1–5)

עד כמה הסדנה תרמה להבנה מעמיקה יותר של הנושא? (בסולם 1–5)

שאלות פתוחות:

מה אהבת במיוחד בהכשרה?

מה לדעתך ניתן לשפר בהכשרה?

איזה תוכן נוסף היית רוצה לקבל בהכשרה הבאה?

שאלות התנהגותיות/יישומיות:

האם אתה מרגיש בטוח יותר ליישם את הידע החדש בעבודה היומיומית שלך?

האם הסדנה העניקה לך כלים מעשיים להתמודד עם אתגרים בתפקיד?

האם חל שינוי ממשי באופן ביצוע תפקידך מאז ההכשרה?

שאלות על תוצאות והשפעה עסקית:

האם חלה עלייה בביצועים או במדד עסקי כלשהו בעקבות ההכשרה?

האם אתה מזהה ערך מוסף בפעילות העבודה שאפשר לייחס להכשרה?

שאלות ותשובות בנושא סקר הערכת הכשרות

ש: כל כמה זמן מומלץ לערוך סקר הערכת הכשרות?

ת: תלוי בסוג ההכשרה ובמטרותיה.

לרוב, מומלץ לערוך סקר מיד בתום הקורס או הסדנה (רמת שביעות רצון ולמידת ידע) ולאחר פרק זמן מוגדר
(חודש/רבעון) כדי לבחון יישום בשטח ותוצאות ארוכות טווח.

ש: האם יש צורך להעריך כל הכשרה, גם אם היא קצרה?

ת: מומלץ לבצע הערכה גם בקורסים קצרים, אולם ניתן להתאים את עומק הסקר להיקף ולחשיבות ההכשרה.

אפילו סקר קצר או משוב בע"פ יכול לספק תובנות חשובות.

ש: כיצד מתמודדים עם משוב שלילי?

ת: משוב שלילי הוא הזדמנות לשיפור. חשוב להתייחס אליו באחריות, לנסות להבין את מקורו,
לבחון האם מדובר בבעיה נקודתית או בשיטתית, וליישם את המסקנות בהכשרה הבאה.

תגובה פרואקטיבית למשוב שלילי מייצרת אמון ומראה למשתתפים שהארגון קשוב לצרכיהם.

ש: מה עושים עם הנתונים שנאספים?

ת: ראשית, מסכמים אותם באופן כמותי ואיכותני.

לאחר מכן מזהים תבניות חוזרות (לדוגמה תחומים מסוימים שהמשתתפים מציינים שיש לשפר).

לבסוף מציעים תוכנית פעולה לשיפור תוכן ההכשרה, השיטות, ההדרכה או התנאים הלוגיסטיים.

ש: האם סקרים אנונימיים עדיפים על סקרים מזוהים?

ת: סקר אנונימי לרוב מייצר כנות רבה יותר מצד המשתתפים, ומאפשר להם לבטא דעות וביקורות ללא חשש.

מצד שני, בסקרים מזוהים ניתן לעקוב אחרי שינויים ברמת העובד ולהציע תמיכה אישית.

הבחירה תלויה בתרבות הארגונית, במידת הפתיחות הרצויה ובמטרות הספציפיות של הסקר.

ש: איך מודדים ROI מהכשרה?

ת: ROI מהכשרה הוא חישוב המנסה להעריך את הרווח או הערך המוסף שהארגון מפיק לעומת עלויות ההכשרה.

לדוגמה, אם הכשרה למכירות תרמה לעלייה של 10% במכירות בארגון, אפשר לכמת את העלייה הזו ולהשוות לעלויות ההכשרה
(זמן עובדים, מדריכים, חומרי הדרכה וכו').

ככל שניתן להראות את הקשר בין השיפור העסקי לבין התוכן שנלמד – החישוב יהיה מדויק יותר.

מחפש סקר הערכת הכשרות לארגון? פנה עכשיו!